חלזון הארגמון המשמש לצביעת התכלת נקרא בשמו העברי המלא ‘ארגמון קהה קוצים’, בשמו האנגלי Murex trunculus, או בשמו הלטיני והיווני ‘פורפורה’.

חלזון זה שייך למשפחה רחבה יותר – משפחת הארגמונים, שהינה משפחת חלזונות ימיים המונה מספר מינים שבגופם מצויה בלוטה הנקראת ‘בלוטה תת זימית’, המכילה צבענים (פיגמנטים) בגוונים שונים. עם משפחה זו נמנים גם ארגמון החד-קוצים וארגמונית אדומת הפה’ מהם ניתן לצבוע בגווני סגול ובגוונים אדומים.
ראוי לציין, כי שמו הלטיני של הארגמון ‘פורפורה’ וכן הטיותיו ‘פורפירין’ ו- ‘פורפירא’, מוזכר במפורש בתלמוד הירושלמי (מובא בראבי”ה, מסכת ברכות סימן כה) כשם נרדף לתכלת, כך גם במדרשי חז”ל ואף מאוחר יותר בדברי בדברי רבותינו האחרונים.

משפחת הארגמונים שימשה בעבר לצביעה במנעד רחב של גוונים שבין אדום לכחול, ונחשבה לצביעה איכותית ועמידה במיוחד. עדות לעמידות הצבע ניתן לראות בפיסת אריג בת כאלפיים שנה, שנמצאה בואדי מורבעת שבדרום ים המלח כשהיא צבועה בצבע כחול ובדיקת מעבדה העלתה שמקור הצבע הוא חלזון הארגמון. 

בעבר היו בתי צביעה רבים בערי החוף שבארץ ישראל, בערי לבנון באיי יוון ובאזורים נוספים בארצות השוכנות לחופי הים התיכון. בחפירות שנערכו במאה השנים האחרונות נמצאו בתל דור ובתל שקמונה שמדרום לעיר חיפה, מבנים, בורות צביעה וממצאים שונים המעידים על פעילות בתי הצביעה בישובים אלו. כך גם נמצאו על יד צור וצידון שבלבנון ערמות עם עשרות אלפי קונכיות של חלזונות ארגמונים ששמשו בעבר לצביעה מסחרית. 

היות והתכלת והארגמן נחשבו לחומרים יקרים ביותר, פעילות הצביעה והמסחר בצמר ובטקסטיל הצבועים ארגמן (סגול) ותכלת באזורים אלו, השפיעה באופן משמעותי על כלכלת המדינות והעשירה את קופתן. מסיבה זו התכלת והארגמן נחשבו גם לסמל מובהק לעושר וגדולה ושמשו ללבושם של מלכים ושליטים ועל כן גם בחרו הרומים להטביע את צורת חלזון הארגמון על המטבע המלכותי, זאת לאות ולסמל על עושרה של הממלכה וחוזק כלכלתה.